יומן אוכל חלק 2

יומן אוכל חלק 2

מטרת המאמר היא לספק לכם מסלול יום מוכן בפראג, במיוחד אם אתם פודיז, פראגיסטים ואוהבי אוכל.

לגרסה המצולמת של היומן

הסיורים שלנו.

רבים האנשים שלצערי ההבנה שלהם על החיים נוגדת מאוד את שלי, וזה בסדר. לישון עד שתים עשרה ולוותר על התענוג שנקרא ארוחת בוקר? לא אצלי. כאחד שקם מוקדם מאוד ועירני יותר בשעות היום, למדתי לכבד את הארוחה הקדושה הזו ולאכול את מיטב המאכלים וממיטב המקומות. אני תמיד אומר בסיורי האוכל שלי שגם אם יש לכם ארוחת בוקר במלון, לפעמים שווה לוותר על בופה לבוקר אחד וללכת לאכול במקומות טובים ואיכותיים יותר, ומה גם שבפראג חזקים מאוד בארוחות בוקר טובות ומפנקות.

מדריך המסעדות המלא

ארוחת בוקר

אני בדרך כלל עצלן להגיע בתחבורה ציבורית לעיר, אבל כשמדובר בפגישות עבודה ארוכות, למדתי להגיע בתחבורה הציבורית שהיא מאוד מהירה וגם מאוד נוחה לשימוש. מה גם שאפשר לשתות איזה בירה או שתיים ולא לחשוש מי ינהג בחזור.

היום קפצתי ל MYSAK, קונדיטוריה בהחלט מהטובות בפראג, עם השף לוקאש פול שהפך מזמן להיות חבר קרוב, אבל זה לא מעניין. לוקאש הסתובב בעולם, למד המון על עולם הקונדיטוריה, ופתח את מישאק בשנת אלפיים ושבע עשרה ביחד עם תומאש, במטרה להיות מקום שיהיה סמל לאיכות ועלייה לרגל במיוחד למקומיים.

כבר בכניסה המילה "וואו" יוצאת מהפה ללא שליטה למראה היופי של המקום, ואז הוויטרינה המרשימה של הקינוחים שעשויים מחומרי גלם איכותיים במיוחד, עם דגש חשוב מאוד על הקטע העונתי.

לארוחת בוקר לקחתי ביצה עלומה עם בייקון קריספי, אפשר בלי לשומרי כשרות. רוטב הולנדייז אוורירי וקטיפתי שתובל בקפידה עם נגיעות חמיצות עדינה של יוזו, שהופך את המנה הזו למשהו יותר אומאמי מכל בנדיקט אחר. לקינוח לקחתי את הקינוח הכי מושחת שלהם, שקשה לי באמת להסביר עליו, כי הוא נראה כמו סופגנייה אבל לא. חשבתי קורנט, שזה שילוב של קרואסון ודונאט, אבל גם לא בדיוק. אז בואו נתאר זאת.

בצק קרואסון עגול ואוורירי, ממולא בגבינת טברוח, שהיא גבינה שמזכירה קצת את גבינת טוב טעם של הארץ. מתיקות עדינה בהחלט, עם רמזים קלים של וניל. מעל כל התענוג הזה הייתה מריחה קלה של ריבת שיזפים מצוינת, שהעלתה מעט את רמת הסוכר בקינוח, אבל עדיין שמרה על רמה מדויקת ללא התחושה של "תביא לי כוס מים".

מה לקנות בסופר בפראג

פארק סטרומובקה

אחרי שסיימתי את כל הסידורים של הצהריים, לקחתי את הטראם ממרכז העיר לכיוון פארק סטרומובקה. אם אתם לא מכירים אותו עדיין, זה זמן טוב להתחיל להכיר. על הפארק הזה אפשר בכיף לכתוב מאמר שלם, אולי אפילו מדריך שלם, אבל אשתדל כאן לגעת בעיקר ולהעביר את התחושה הכללית שהוא משאיר.

קודם כל מדובר בפארק ענק, באמת ענק, מהגדולים בפראג. כזה שאפשר ללכת בו לאיבוד בכיף, אבל בקטע טוב. זה היה בעבר גן הציד של הממלכה, אז תדמיינו כמה שטח יש שם, כמה עצים עתיקים, אגמים קטנים ומדשאות אינסופיות. המקום מתאים לכולם, לא משנה אם אתם בקטע של לשבת בשקט עם ספר, לטייל עם הילדים, לרוץ, לרכב על אופניים או סתם להלך לכם בראש שקט.

יש בו שילוב נדיר של טבע פראי ונעים, אבל גם גישה נוחה, שבילים מסודרים והכול מונגש באמת בצורה מרשימה. אם אתם בפראג עם ילדים ובמקרה נפלתם על ימים חמים, כדאי שתיקחו איזה בגד ים שהילדים יוכלו להשתכשך במים. אם יש לכם קצת סבלנות ורצון לזוז, ממליץ לכם להעמיק לתוך הפארק, לחצות לגדה השנייה של הנהר, ושם מחכים לכם שניים מהמקומות שאני הכי אוהב בעיר - הגנים הבוטניים וגן החיות. שניהם צמודים, ממשיכים את האווירה הירוקה, כל אחד עם האופי שלו, ושניהם שווים ביקור. בחורף פחות מומלץ בעיניי בגלל הקור.

עוד דבר חשוב. בתקופות הטובות של השנה, בעיקר באביב ובקיץ, אבל גם בסתיו לפעמים, מתקיימים בתוך הפארק פסטיבלים מגניבים שמוסיפים המון לאווירה. אנחנו כותבים עליהם בדרך כלל מדי שבוע, אז שווה לעקוב, במיוחד אם אתם רוצים לתכנן את היום שלכם עם מסלול מלא, אוכל, טבע וגם קצת תרבות.כמובן שלא שכחתי את נושא האוכל. לאורך הפארק תמצאו פה ושם דוכנים קטנים של אוכל, שתייה, ובירה צ׳כית כמו שצריך. לפעמים זה נשנוש קטן, לפעמים זו כוס בירה שזורמת אחת ואז שנייה ואז שלישית, ופתאום אתם מגלים שאתם יושבים שם שעה וחצי בלי לשים לב בכלל.

ארוחת צהריים

לא רחוק מהפארק, בשכונת הולשוביצה הסמוכה, נמצאת אחת הפיצריות הטובות בעיר. יש לה כמה סניפים, אבל הפעם ביקרתי בזה הקרוב. המקום נקרא סן קרלו, פיצרייה שמתיימרת להיות הטובה ביותר בעיר. אני לא יודע אם היא באמת הכי טובה, אבל אם יש לכם דעה בעניין, תכתבו לי בתגובות.כבר בכניסה מקבלים סטירה של ריח טוב. הפיצות הנפוליטניות נעשות בטבון, על ידי צוות סופר מקצועי שיודע את העבודה. אני, כהרגלי, הלכתי על הפיצה האהובה עליי - מרינרה. פיצה קלאסית בלי גבינה, עם שום כתוש ואנשובי. מבחינתי פיצה זה בצק ורוטב. כי בנינו, מי מכין את הגבינה. אז כששניהם כל כך מדויקים, לא צריך יותר.

אם אתם מתכננים להגיע לשם, מומלץ מאוד להזמין מקום מראש, לא משנה באיזה סניף.

ארוחת ערב

אני חי בפראג כבר מעל עשור ויש ימים שבהם הגעגועים צפים. אני באמת חושב שהמושג "אוכל מנחם" נולד בדיוק בשביל רגעים כאלה. ממש ליד הפארק נמצאת מסעדת פפריקה, מוכרת מאוד בקרב הקהילה המקומית כאחת מבין הביסטרו ים תיכוניים הטובים בעיר. גילוי נאות, עבדתי שם תקופה קצרה וראיתי מקרוב עד כמה הצוות שם דואג שהאוכל יהיה הטוב ביותר ושהחוויה תהיה ישראלית עד הסוף. בקיצור, פתחתי שולחן עם עשרה סוגי סלטים, אולי אפילו יותר. פלאפל, חומוס שלדעתי מתחרה עם טובים מאוד בארץ, שיפודי פרגית, קבב עסיסי מבשר טלה, שהוגש כמו שצריך עם בקבוק לחיץ מלא בטחינה לבנה, חמצמצה, במרקם קטיפתי.

ההמלצה הזו בעיניי מתאימה גם למקומיים וגם לתיירים שמתגעגעים לטעמים מהבית, כאלה שקשה לוותר עליהם גם כשנמצאים בחו"ל.

ואם כבר הגעתם לאחת מהמסעדות שהוזכרו פה למעלה, תמסרו להם שהגעתם דרכנו. זה תמיד משמח.

מילות מפתח: פראג, יומן אוכל, מסלול יומי בפראג, אוכל בפראג, פודיז, מסעדות בפראג, קונדיטוריות בפראג, ארוחת בוקר, לוקאש פול, קונדיטוריה MYSAK, רוטב הולנדייז, קינוחים בפראג, קרואסון ממולא, גבינת טברוח, פארק סטרומובקה, טבע בפראג, פארקים בפראג, גן החיות פראג, גנים בוטניים פראג, פסטיבלים בפראג, בילוי בפראג, מסלול קולינרי, דוכני אוכל, בירה צ'כית, פיצה נפוליטנית, פיצרייה סן קרלו, פיצה מרינרה, אוכל איטלקי בפראג, אוכל מנחם, מסעדת פפריקה, אוכל ישראלי בפראג, פלאפל, חומוס, שיפודים, קבב טלה, טחינה, אוכל ים תיכוני, טיול קולינרי, מדריך אוכל פראג, סיורים קולינריים, חוויות אוכל, המלצות אוכל פראג, טעמים מהבית, תחבורה ציבורית פראג, בופה מלון, אוכל איכותי, אוכל עונתי, שף קונדיטור, מאפים, בוקר בפראג, תרבות אוכל, חוויית אוכל, אוכל מהרחוב, מסעדות מקומיות, ביסטרו פראג