מיקולוב עיר היין

לפעמים לא הייתי יודע אם הייתי צריך להסתכל בכוכבים או לפחות לנחש מזג אוויר, כי הפעם כשהסתכלתי על התחזית לסופ"ש השבוע הכמעט אחרון של חודש ספטמבר ראיתי שמזג האוויר מאיר פנים ברחבי צ'כיה, ו־26 מעלות ינעימו את המקומיים שגם ככה מאוכזבים מהקיץ החסר חום שהיה השנה.

 ביום שישי, מיד אחרי הסיור, הנענו את האוטו וביחד עם הבייבי והכלבה יצאנו למיקולוב, בירת היין הבלתי מעורערת של מחוז מורביה.

בכללי, חבל הארץ מורביה נחשב לחבל ארץ יין מאוד. מקום מיוחד, טעים ועמוס ביין. אני חייב להגיד שאין כל כך הרבה דברים לעשות באזור, והוא בעיקר נועד לאוהבי היין. מה שכן, אם אתם נוסעים במקרה בין צ'כיה לאוסטריה או מוינה לפראג,  אני חושב שהעצירה בין המקומות האלו יכולה לעשות לכם חתיכת חוויה מיוחדת מלווה בחגיגה אדירה, גם של טעמים, גם של יין וגם של יופי.

 החופשה שלנו התחילה מעט ברגל שמאל, עקב זה שבגלל מזג האוויר הכל כך נעים שנפל לנו בצ'כיה, המלונות היו מלאים לחלוטין ולא מצאנו שום פיסת מלון. כמעט ויתרנו, אבל ברגע האחרון קיבלנו טלפון מאחד המלונות, שמסר לנו שכן נשארו מקומות. לא יודע אם לקרוא לזה מלון  אולי אפילו פנסיון שבסך הכול היה מאוד נחמד. הוא גם קיבל כלבים. אני לא אגיד את השם שלו כי אני לא חושב שהרמה מספיק גבוהה בשביל לפרסם אותו, אבל מקום נחמד בהחלט.

הנסיעה מעיפה גמורה ולוקחת בערך 3 שעות. מדי פעם היינו צריכים להאכיל את התינוק, מה שגרם לכך שהנסיעה, שבמקום 3 שעות, הפכה להיות 5 שעות. זאת הסיבה שהגענו יחסית בערב למלון. חנינו את האוטו, החלפנו טיטולים ויצאנו מיד לטיול.

 התחלנו ב"חצר הארנבים", שזה השם שלה Zahrádka U Zajíce.

החצר הזאת נפתחת רק בסופש ובאחר הצהריים המאוחרים מאוד, ממש באזור הערב, ותוך מספר שעות הופכת לחגיגה עצומה של יין וקוקטיילים ואפילו מעט נשנושים. תחשבו חצר גדולה בין בניינים עם מנורות צבעוניות, בר ענק של קוקטיילים, בירות כמובן, מים (שלא מעניינים אף אחד) ומגוון נשנושים של גבינות, זיתים וסוגי נקניקים שונים כיאה למדינה שאוהבת נקניקים. אנחנו בחרנו במרתף שנמצא בתוך החצר, ממש בצד שמאל. ירדנו למטה למרתף אדיר של יין שנראה ממש כמו בתמונות, ושם גילינו מבחר לא גדול של יינות, אבל כל אחד מהם בכמות מאוד גדולה. היינות כאן בדרך כלל מוגשים לפי בחירה 100 מ"ל או 200 מ"ל. אנחנו כמובן העדפנו 200 מ"ל לשם כך התכנסנו. התחלנו ביין לבן בשם פלבה, שהוא יין מאוד מיוחד לאזור, זן מקומי כמו הרבה מהזנים כאן שפחות מוכרים. איתו המשכנו ביחד עם עוד מספר יינות לבנים. סיימנו עם מודרי פורטוגל בעל 15% אלכוהול, שהרגיש אפילו מעט מעושן, עם טעמי חבית חזקים מאוד. לא כל כך טעים לטעמנו, אבל בהחלט מיוחד.

 החגיגה במקום בהחלט יכולה להחליף חתיכת מסיבה. 

את הבוקר פתחנו בצורה מאוד רגועה. רוב המלונות במיקולוב לא מציעים ארוחות בוקר ולכן פנינו לאחד המקומות הידועים בעיר, 48°16° CAFĖ BAR.

המקום נותן הרגשה של שכונה היפסטרית בפראג ומה שבלט במיוחד היה השירות. התחלנו בקפה, והיה נחמד מאוד לקבל גם אפשרות לחלב ללא לקטוז. הזמנו מגוון נשנושים: רול שמרים עם פרג וקינמון בסגנון סינבון שאני פחות אהבתי כי אינני מחובבי פרג, אבל אשתי מאוד נהנתה ממנו. אני בחרתי בפוקאצ'ה עם פרושוטו וסטראצ'טלה שהייתה מוצרלה חתוכה בתוך שמנת עם תוספת זיתים מעניינים. בנוסף טעמנו חלביצ'ק שהיה לחם מחמצת שחור עם חמוצים נקניק וחזרת שהעניק לנו בעיטה מיוחדת לארוחת בוקר והעיר אותנו לגמרי. 

לשמחתנו ממש מול המקום במרכז העיר התקיים פסטיבל אוכל גדול שחוגג את יין הבורצ'ק.

 אז מה זה בעצם בורצ'ק?

בתקופת הסתיו מתקבל היין הראשון שהוא למעשה עדיין לא יין אלא מיץ ענבים שהוסיפו לו שמרים. השמרים מתחילים בתהליך תסיסה, מפרקים את הסוכר לאט לאט ומפתחים אלכוהול. בעוד חודש זה כבר יהפוך ליין אמיתי, אבל בשלב הזה הבורצ'ק עדיין מתוק כמו מיץ ענבים עם מעט אלכוהול. הייחוד שלו בכך שהוא מרגיש קליל ותמים אך אחרי כמה כוסות הראש מסתחרר והבעיטה האלכוהולית מורגשת היטב. אנחנו כבר הכרנו את הבורצ'ק ולכן שתינו כמה כוסות בפסטיבל לצד גבינות ונשנושים. 

לאחר חמש כוסות יין שונות המשכנו למסעדת השף הנחשבת ביותר בעיר Šílová Winery Mikulov. המסעדה נראתה מרשימה מאוד עם גינה יפהפייה מאחור, שולחנות ערוכים בקפידה, כוסות אלגנטיות ומפות לבנות. הבעיה הייתה שלא הזמנו מקום מראש ובמסעדה כזו אין כניסה ספונטנית. הכול היה מלא. יצאתי מאוכזב החוצה ואז הבחנתי בצד שמאל בשני שולחנות עם ספסלים. פניתי למארחת ושאלתי אם אפשר לשבת שם. היא אישרה אך הבהירה שיוכלו להגיש לנו רק מנות ראשונות. לי זה לא הפריע כלל, אני מסתדר מצוין גם עם ראשונות בלבד. במסעדה הוגש מגוון גדול של יינות, מקומיים וגם מאזורים אחרים באירופה. לדעתי אזור מורביה מתמחה בעיקר ביינות לבנים מצוינים בעוד שהיינות האדומים חייבים להיות יוצאי דופן כדי להרשים, וזה לא תמיד פשוט. מודה שרק מעט מהאדומים שטעמתי כאן היו לטעמי. התחלנו בריזלינג מקומי קליל מאוד עם נגיעה פירותית שהרגישה כמעט כמו יין חצי מתוק אף שהיה יבש לחלוטין. זה היה יין מצוין, גוף קליל ואידיאלי לאווירת צהריים. אחר כך טעמתי את הגרסה המקומית לקברנה שהייתה לא רעה אך עדיין מעט בוסרית ביחס לאדומים שאני אוהב. בסוף הזמנתי עוד כוס יין איטלקי שאינני זוכר את שמו, אולי בגלל ריבוי הכוסות באותו יום, אבל הוא היה מוצלח מאוד. הזמנו גם פלטת גבינות ונקניקים עם ענבים מיובשים, שקדים, זיתים והכוכב האמיתי שהיה בייקון מעושן עם חמיצות קלה פשוט מושלם. אהבתי אותו מאוד ואני מקווה שאצליח למצוא ממנו עוד בעתיד. כמובן הוגשו גם צוריסו וגבינות עם כמהין.

 כשאתה מגיע לסוף שבוע יחסית קצר אתה רוצה להספיק כמה שיותר, במיוחד כשמדובר בתחום היין וכשמחכה לך אחר כך נהיגה ארוכה הביתה, לכן ניסיתי לנצל כמה שיותר את יום שבת בבוקר. המשכנו אל מעבר לכיכר ומצאנו את מסעדת Pedro's Streetfood Bistro, מסעדה שנועדה במיוחד לאנשים עם האנגאובר כמוני, כאלה ששתו יין בלילה ומוצאים את עצמם מסוחררים למדי בבוקר. המסעדה עובדת ברוב ימות השבוע, וצריך לשים לב שבכלל מסעדות במיקולוב אינן פתוחות כל השבוע אלא בעיקר בסופי שבוע. במסעדה גילינו תור ארוך במיוחד. חיכינו בסבלנות, הזמנו, תפסנו מקום וקיבלנו לשולחן המבורגר שהיה בעצם סמאש בורגר עם מגוון תוספות מעניינות  בייקון, גבינות ועוד. זה היה דאבל סמאש בורגר נחמד מאוד, אם כי לא נפלתי מהרגליים, בעיני הוא היה מעט יבש. בנוסף הזמנו נקניקייה מצוינת שהגיעה עם המון סלט, כרוב כבוש ובצל מטוגן. מסעדה שבהחלט מתאימה לאנשים עם האנגאובר. במקום מגישים גם בירה, שהיא התרופה הלא רשמית לאנשים בהאנגאובר. 

חזרנו למלון לתנומת צהריים קלה ומשם התחלנו להתגלגל לאט לאט לכיוון מרכז העיר כדי למצוא עוד מקומות לשתות או לאכול בהם. מצאנו את מסעדת KOREK Mikulov, מסעדה עם קונספט קצת מוזר. האוכל הרגיש קטן מאוד במנות, אבל כמות היין הייתה גדולה. החלטנו לבקש מהמלצר שימליץ לנו מה כדאי להזמין, והוא הציע לטעום את הטרטר. המנה הגיעה עם שמן כמהין מעל, מה שטשטש מעט את הטעם, אבל בסך הכול היא הייתה טעימה מאוד. המסעדה מתמחה בבשר, והבשר היה באמת מיוחד, טעים מאוד, רך וללא סיבים מיותרים כמו שטרטר צריך להיות. שתינו במקום מספר לא קטן של יינות. המלצר הסביר שליד כל יין יש דירוג מספרי: מספר 1 הוא יין מאוד קליל עם גוף עדין שאפשר לשתות ממנו הרבה, כמו יין הבית, ומספר 4 מייצג יינות שהתיישנו בחביות עץ אלון וקיבלו טעמים עמוקים יותר עם גוף גדול. ניסינו לטעום מכל הסוגים, והיין שבאמת אהבנו היה יין הבית שלהם שנקרא "Fresh". זה היה שמו  יין יבש, מרענן וקליל, כזה שאפשר לשתות ממנו גם חמש כוסות ברצף בלי לעצור. בין לבין המשכנו להזמין מנות נוספות. המנה הבאה הייתה ריזוטו פטריות עם פרוסות דקיקות של רוסטביף והמון פטריות פורצ'יני, שהן הפטריות האהובות עליי ביותר. המנה הייתה מתובלת ומבושלת בצורה מדויקת, אם כי האורז עצמו הרגיש מעט לא מוכן, כמעט אל דנטה . אחר כך הזמנו סלט עוף כדי להתרענן אחרי כל היין ולשטוף את הטעמים, ולבסוף קינוח. בהתחלה חזרנו שוב לטרטר בקר שאהבנו קודם, כי אנחנו אוהבים קינוחים מלוחים שכאלה, אבל בסוף השתכנענו והזמנו גם בראוניז עם רוטב קרמל וקצפת. לצערנו הוא איכזב והרגיש שחומם במיקרוגל.

את הבוקר הבא פתחנו שוב בצורה רגועה בבית קפה בשם MOJI café. זהו בית קפה שמזכיר במשהו את המקום הקודם שבו היינו, והוא מתמחה בארוחות בוקר לא שגרתיות. הזמנו כמובן קפה עם חלב ללא לקטוז וביקשנו המלצות על המנות הטובות ביותר שלהם. התחלנו עם ביצים טורקיות צלחת של ביצים עלומות שהוגשו על מצע דמוי לבנה או יוגורט, עם אריסה חריפה, נגיעות של לימון וירקות קצוצים בעדינות מלמעלה. המנה הגיעה עם לחם מחמצת פריך, חם וטרי, וביס אחד הספיק כדי להבין שמדובר במשהו מיוחד שאשמח לאכול שוב. המנה השנייה הייתה טוסט עם טוויסט מעניין טוסט בסגנון האם אנד צ'יז, מעליו ביצת עין עשויה היטב ולצדו מנה קטנה שדמתה ללבנה מתובלת בקימל ושמיר, אולי משהו בסגנון של חומוס קטן. זה היה מצוין. אהבנו מאוד את המקום ולפני שנסענו חזרה הביתה עוד חזרנו לשם כדי לקחת קפה לדרך.

 לאחר ארוחת הבוקר חזרנו למלון להתארגן ליציאה ארוכה. היציאה הזאת הייתה אל מקום בשם prostě SKLEP, מרתף יין שמציע מגוון יינות ממקומות שונים וסוגים שונים. ביקשנו מהמלצרית הנחמדה שתביא לנו את כל היינות המוגשים במקום, אחד אחרי השני, ולסיום כמובן גם קינוח מתוק. כאן שתינו גם בורצ'ק ועוד כמה יינות מצוינים. היין שאהבנו במיוחד היה Palava, שאותו כמובן קנינו הביתה. לצד היין הזמנו פלטת גבינות ונקניקים עם עגבניות מיובשות ופיצוחים. הגבינות לא היו מהמשובחות שטעמנו, אבל היה נחמד לנשנש אותן תוך כדי. אחד הדברים שתמיד יגידו לך כשתגיע למיקולוב הוא שחייבים לעלות לגבעה שבקצה העיר. לפי גוגל, ההליכה לשם לוקחת עשרים דקות ממרכז העיר. יצאנו לדרך עם עגלה וכלבה, וגילינו שמדובר בדרך עם מדרגות. ההליכה במקום עשרים דקות לקחה לנו שעה וחצי, אנשים טובים שעברו בדרך עזרו לי להעלות את העגלה, והגענו מותשים אבל מרוצים. למעלה הנוף היה עוצר נשימה כרמים, גגות אדומים ובתים קטנים, נוף שמזכיר למה רבים מכנים את האזור טוסקנה הקטנה. במקום עצמו אין הרבה מה לעשות, יש שם שתי קפלות וכנסייה, שבזמן שהיינו שם לא היו פתוחות, אבל השקיעה על כל אזור מורביה בהחלט פיצתה על הכול. החלק הכי מאכזב היה לגלות ביציאה שיש ירידה אחרת, שהיא למעשה גם עלייה, בלי מדרגות, שלוקחת עשר דקות בלבד. בפעם הבאה אני בהחלט אמליץ לעלות מהצד הצפוני של הגבעה ולא דרך המדרגות. 

כשחזרנו למלון גילינו שביום ראשון בערב רוב המסעדות בעיר סגורות מוקדם מאוד. הנענו את האוטו ונסענו לעיר לדניצה, שנמצאת כרבע שעה נסיעה ממיקולוב. היינו שם לפני שלוש שנים ואני זכרתי את ההמבורגר המצוין שאכלנו אז בBurgr's Club. חזרנו לשם ושוב קיבלנו שירות מעולה ואוכל טעים. הזמנו שני סוגים של המבורגרים, שאינני זוכר את שמם, אבל שניהם היו מצוינים. לצד המנות קיבלנו אפשרות לבחור רטבים חריפים בדרגות שונות מ-1 ועד 5. דרגות 4 ו-5 נחשבות חריפות במיוחד ומוגשות על אחריות הלקוח בלבד. אני בחרתי בדרגה 3 לאחר שבדקתי וטעמתיה, והיא הייתה חריפה במידה הנכונה. ביום שני בבוקר, לפני הנסיעה חזרה לפראג, עצרנו ביקב Vican שנמצא במרחק של כמה דקות ממיקולוב. שם הצטיידנו בכמה בקבוקים שיהיו לנו למזכרת ולפתיחה בבית בפראג. 

לסיכום, אני חושב שמיקולוב היא עיירה מקסימה שכולם יכולים ליהנות ממנה. יש בה היסטוריה יהודית עשירה עם בית כנסת מעניין ואף רובע יהודי, אבל אני הגעתי בעיקר בשביל האוכל והיין. אני מקווה שהכתבה הזאת תעזור גם לכם, ואם יש לכם שאלות אתם מוזמנים לכתוב לי בתגובות ואשתדל לענות בשמחה. 

מה מיוחד במיקולוב? מיקולוב היא עיירה ציורית בדרום מורביה שבצ’כיה, קרובה לגבול עם אוסטריה. היא ידועה כ"בירת היין של מורביה" בזכות הכרמים האינסופיים, היקבים המשפחתיים, פסטיבלי היין והאווירה שמזכירה לא מעט את טוסקנה. בנוסף, יש בה היסטוריה יהודית עשירה  רובע יהודי, בית כנסת עתיק ובית עלמין יהודי מרשים.

מה עושים במיקולוב? 

• טעימות יין מרתפי יין, יקבים קטנים ואפילו מקומות שמגישים בורצ'ק, היין הצעיר של הסתיו.
• אוכל מקומי פוקאצ’ות, גבינות, נקניקים, בשרים מעושנים ומנות שף במסעדות נחשבות.
• בתי קפה מיוחדים מקומות בסגנון היפסטרי עם ארוחות בוקר לא שגרתיות.
• פסטיבלים בעיקר בסתיו, סביב יין הבורצ’ק.
• נוף מרהיב טיפוס לגבעה שמעל העיירה חושף נוף עוצר נשימה של כרמים ובתים עם גגות אדומים.
• טיולים קרובים  עצירה בלדניצה לארוחת ערב או ביקור ביקבים בסביבה כמו יקב ויצן.

 חוויות בולטות 

• או זייצה  מקום בילוי שמתחיל בערב והופך למסיבה עם יין, קוקטיילים ונשנושים.
• מסעדת קורק  הרבה יין, מנות קטנות ומיוחדות, ריזוטו פורצ’יני וטרטר בקר מעולים.
• פדרו סטריט פוד  המקום המושלם אחרי לילה של שתייה, עם סמאש בורגר ובירה.
• מוג'י מוג'י  בית קפה עם ביצים טורקיות, טוסטים מיוחדים ולבנה מתובלת.
• הגבעה של מיקולוב הליכה לא פשוטה עם עגלה, אבל הנוף מהפסגה שווה הכול.
• בורגר קלאב בלניצה להיט לחובבי המבורגרים, כולל רטבים חריפים בדרגות שונות.

שאלות ותשובות על מיקולוב

שאלה: איך מגיעים למיקולוב?

תשובה: הנסיעה מפראג לוקחת כשלוש שעות ברכב, ומוינה בערך שעה וחצי. ניתן גם להגיע ברכבת או אוטובוס, אך הכי נוח ברכב פרטי. 

שאלה: כמה זמן כדאי לשהות במיקולוב?

תשובה: סוף שבוע ארוך בהחלט מספיק  יומיים־שלושה מאפשרים ליהנות מיין, אוכל ונוף מבלי למהר.

 שאלה: האם המקום מתאים לילדים?

תשובה: כן, אך צריך לקחת בחשבון שהעיירה מתמקדת בעיקר ביין ובאוכל. יש אווירה רגועה, מסלולי הליכה ונופים, כך שגם משפחות עם ילדים קטנים יכולות ליהנות.

 שאלה: האם מיקולוב ידידותית לבעלי חיים?

תשובה: בהחלט. רבים מהפנסיונים מקבלים כלבים, ואפילו במסעדות וביקבים תראו לא מעט מבקרים עם חיות מחמד.

 שאלה: איזה יינות כדאי לנסות?

תשובה: היינות הלבנים של מורביה הם נקודת החוזק  ריזלינג, פלא ושרדונה. האדומים פחות עקביים, אך אפשר למצוא פינו נואר מקומי מעניין.

 שאלה: מה זה בורצ'ק ולמה כולם מדברים עליו?

תשובה: בורצ'ק הוא יין צעיר שנמצא בתסיסה ראשונית. הוא מתוק וקליל כמו מיץ ענבים, אך אחרי כמה כוסות מרגישים את האלכוהול. זהו משקה עונתי שנמכר רק בסתיו.

 שאלה: האם צריך להזמין מסעדות מראש?

תשובה: כן! במסעדות השף ובמקומות המבוקשים אין כמעט סיכוי להיכנס בלי הזמנה מוקדמת, במיוחד בסופי שבוע.

 שאלה: יש מה לעשות חוץ מיין?

תשובה: יש טיולי טבע, היסטוריה יהודית, כנסיות עתיקות, קפלות ונוף מדהים. ועדיין, עיקר החוויה כאן היא אוכל ויין.

מילות מפתח:
מיקולוב, Mikulov, מורביה, דרום מורביה, צ'כיה, טיול בצ'כיה, חופשה בצ'כיה, פראג, וינה, נסיעה מפראג למיקולוב, נסיעה מווינה למיקולוב, גבול אוסטריה צ'כיה, טוסקנה הקטנה, נופים של כרמים, כרמים, יין, יקבים, יקב ויצן, vican Winery, טעימות יין, שרדונה, ריזלינג, פלא, פינו נואר, קברנה סוביניון, יין לבן, יין אדום, יינות מקומיים, יינות מורביה, פסטיבל יין, בורצ'ק, יין צעיר, יין מתוק, פסטיבלי סתיו, חגיגות יין, מרתפי יין, חצר אחת שתיים, חיי לילה במיקולוב, קוקטיילים, גבינות, נקניקים, בשרים מעושנים, פלטת גבינות, פלטת נקניקים, פסטיבל אוכל, אוכל מקומי צ'כי, מסעדות במיקולוב, מסעדות שף מיקולוב, מסעדת קורק, Pedro Street Food, פדרו סטריט פוד, Burger Club, בורגר קלאב לניצה, סמאש בורגר, המבורגר בצ'כיה, בשר, ריזוטו פטריות, פורצ'יני, רוסטביף, טרטר בקר, קינוחים, בראוניז, קרמל, קצפת, בתי קפה במיקולוב, בית קפה 1648, בית קפה מוג'י מוג'י, ארוחות בוקר לא שגרתיות, ביצים טורקיות, יוגורט, אריסה חריפה, טוסטים מיוחדים, פוקאצ'ה, פרושוטו, סטראצ'טלה, חלביצ'ק, חומוס צ'כי, מאפים מתוקים, עוגות שמרים, קפה ללא לקטוז, טיולים במיקולוב, טיול זוגי בצ'כיה, טיול משפחות, טיול עם ילדים, טיול עם תינוק, טיול עם כלבים, מלונות במיקולוב, פנסיונים, לינה במורביה, בתי הארחה, גבעה במיקולוב, טיפוס לגבעה, נוף כרמים, שקיעה במיקולוב, קפלות, כנסייה, רובע יהודי מיקולוב, בית כנסת מיקולוב, בית עלמין יהודי, היסטוריה יהודית בצ'כיה, טיול מורשת יהודית, טיולי אוכל, טיולי יין, טיול קולינרי, חופשת סוף שבוע, טיול קצר בצ'כיה, טיול בין פראג לוינה, מסעדות שף בצ'כיה, אוכל צ'כי מסורתי, תרבות שתייה צ'כית, בירה במיקולוב, הנגאובר, תרבות אוכל מורביה, סיור קולינרי בפראג.