החודש שבו העיר עוברת לאש איטית, היין הצעיר זורם והכיכרות מתמלאות באורות, ציפורן ויין חם. הכל כאן, כמו שמקומי היה מספר לכם.
מאת נהוראי סבן · שף ומדריך ישראלי שחי בפראג כבר 15 שנה
כשאני יוצא עכשיו בבוקר מהבית, האוויר כבר נושך. הערפל יושב על הוולטבה (Vltava) עד מאוחר, העלים האחרונים נדבקים למדרכה הרטובה, ובכל פעם מחדש אני נזכר למה אני אוהב את החודש הזה בפראג דווקא. נובמבר הוא החודש שבהחלט מורגש סופו של הסתיו.
המטבחים עוברים לספיישלים של בישול איטי, הצלחות מתכסות בכרוב אדום ובכופתאות, והיין הצעיר של העונה כבר ממתין בחביות. ואז, לקראת סוף החודש, מגיע הרגע שבגללו תיירים מכל אירופה קונים כרטיס טיסה: שווקי חג המולד נפתחים, והכיכרות שאני חוצה כל יום הופכות לים של אורות וריח של ציפורן ויין חם. גרתי כאן חמש עשרה שנה ואני עדיין לא מתרגל לרגע הזה. אז אם אתם מתכננים חופשה בפראג בנובמבר ושואלים את עצמכם מה לעשות, איפה לאכול ומתי בדיוק נפתחים השווקים, ריכזתי לכם הכל כאן. בואו נתחיל. קדימה, לאכול.
לפני שמסתכלים קדימה, שווה לעצור רגע על חודש עמוס במיוחד שהסתיים. שבוע המסעדות הסתווי (Restaurant Week) של פראג נמשך כל אוקטובר והגיע עד אמצע נובמבר, כשהשנה נוסף לו לראשונה פרס שמוקדש לשימוש ברכיבים אזוריים, כלומר סימן לכך שהמגמה של תפריטים עם חומרי גלם צ'כיים מקומיים הפכה מספיק חזקה כדי לקבל הכרה רשמית.
סוף השבוע של 24 עד 25 באוקטובר הביא את פסטיבל הקפה של פראג (Prague Coffee Festival) למתחם התערוכות ויסטאבישטה (Výstaviště) בהולשוביצה (Holešovice), עם צלייה חיה, סדנאות וטעימות של בתי הקלייה הטובים בעיר. שבוע לפני כן יצא לדרך קרון המסעדה ההיסטורי מתוצרת רינגהופר (Ringhoffer) משנת 1906, שחזר לפעול במסלולי נסיעה מיוחדים מתחנת פראג המרכזית. ובסוף אוקטובר חגג מבשל הבירה סיביריה (Sibeeria) עשור לקיומו בפסטיבל רועש בהיכלות שוק הולשוביצה, עם יותר ממאתיים סוגי בירה.
כמה מהפתיחות שעליהן כתבתי בגיליון אוקטובר של חדשות האוכל של פראג כבר התייצבו בינתיים: הפאב ימי הביניים נובלמן (Nobleman) בוינוהרדי (Vinohrady), סניף פולט (Pult) החדש ברחוב טוסארובה (Tusarova) בהולשוביצה, ובר היין גרייפ אנד סאוור (Grape & Sour). לא אחזור עליהם כאן, אבל אם פספסתם, הם עדיין שם ועדיין שווים ביקור.
אין בפראג רגע קולינרי שמרגש אותי יותר מהשבוע האחרון של נובמבר. בן לילה מוקמות שורות דל ביתני עץ באמצע הכיכרות, עץ ענק עולה במרכז העיר העתיקה, וריח של ציפורן, קינמון ונקניקים צלויים משתלט על האוויר הקר. זהו הזמן שבו פראג הכי יפה, וגם הזמן שבו הכי קל ליפול במלכודות תייירות. אז בואו נעשה סדר, ומי שרוצה את התמונה המלאה של כל השווקים בעיר ימצא אותה במדריך שווקי חג המולד בפראג שלנו.
השוק הראשון שנפתח בעיר הוא זה שבכיכר מירו (Náměstí Míru) בוינוהרדי, שיוצא לדרך כבר ביום שישי, 20 בנובמבר, וממשיך עד ערב חג המולד ב-24 בדצמבר, בשעות עשר בבוקר עד שמונה בערב. זה השוק האהוב עלי לפתיחת העונה: קטן, שכונתי, עם פחות תיירים ועם הכנסייה הנאו גותית המוארת ברקע. חמישה ימים אחריו, ביום רביעי 25 בנובמבר, נפתח השוק בכיכר הרפובליקה (Náměstí Republiky) ליד הקניון פאלדיום, וביום חמישי 26 בנובמבר נפתח גם השוק ב (Tylovo náměstí).
הכוכבים הגדולים, שני השווקים הגדולים של פראג, נפתחים ביום שבת, 28 בנובמבר: זה שבכיכר העיר העתיקה (Staroměstské náměstí) וזה שבכיכר ואצלב (Václavské náměstí). שניהם יישארו פתוחים עד 6 בינואר 2027, כשדוכני המתנות פועלים בשעות עשר בבוקר עד עשר בלילה, ודוכני האוכל והשתייה נשארים ערים עד חצות. סוף השבוע הזה הוא גם תחילת האדוונט (advent): יום ראשון, 29 בנובמבר, הוא יום ראשון הראשון של האדוונט השנה, תחילת ארבעת השבועות שלפני חג המולד (על כל החגים והמועדים כאן כתבתי במדריך ימי החג בצ'כיה). מי שאוהב אווירה שקטה יותר מוזמן לעלות למצודת פראג (Pražský hrad), שם נפתח שוק קטן וקסום בחצר ליד כנסיית גאורגיוס הקדוש, לפי התכנון מ-23 בנובמבר ועד תחילת ינואר.
לב ליבו של השוק בכיכר העיר העתיקה הוא עץ האשוח הענק. השנה נבחר עץ בן חמישים עד שישים שנה, בגובה של כעשרים ושלושה מטרים ובהיקף גזע של יותר משני מטרים, שגדל בכפר שימונוביצה (Šimonovice) למרגלות הר ישטד (Ještěd) ליד ליברץ (Liberec) שבצפון בוהמיה. העץ נכרת ביום שבת, 21 בנובמבר, ומובל לפראג כמשא חריג לפני שהוצב וקושט.
אם אתם מכירים את טקס הדלקת העץ הגדול מהעבר, כדאי לדעת שהעיר שינתה אותו בשנים האחרונות מטעמי בטיחות. במקום רגע אחד של הדלקה המונית, שמשך פעם קהל עצום ומסוכן לכיכר, העץ נדלק לראשונה בשבת 28 בנובמבר, ולאחר מכן יש מופע אור ומוזיקה קצר שחוזר על עצמו מדי שעה: בשעות 16:30, 17:30, 18:30, 19:30, 20:30 ו-21:30. התוצאה נעימה הרבה יותר, אפשר להגיע בשעה גמישה, לתפוס מקום בלי מעיכה, ולראות את העץ נדלק בשקט.
נתחיל במה ששווה. סוואז'ק (svařák), היין האדום החם המתובל בציפורן, קינמון וקליפת תפוז, הוא הדבר האמיתי. מחירו בשוק נע סביב תשעים עד מאה ושלושים קראון לכוס. חפשו דוכן שמכין אותו מיין אמיתי ולא מתמצית מתוקה, והקפידו לשתות אותו חם ממש. על הכוס גובים לרוב פיקדון, אז אל תיבהלו מהמחיר הכולל, את הפיקדון מקבלים בחזרה כשמחזירים את הכוס, ואם הכוס יפה אפשר פשוט לקחת אותה הביתה כמזכרת. לצדו אני תמיד ממליץ על קלובסה (klobása), נקניק צלוי עבה שמגישים עם חרדל וכיכר לחם, ועל מדובינה (medovina), יין הדבש החם שמחמם את הידיים ואת הלב כאחד.
האמת על הטרדלניק (trdelník)
את גליל הבצק המגולגל על מוט, האפוי מעל גחלים ומצופה בסוכר וקינמון, מוכרים בכל פינה כאילו היה המאכל הלאומי של צ'כיה. הוא לא. למעשה הוא כלל אינו מאכל חג מולד צ'כי מסורתי, אלא פיתוח תיירותי חדש יחסית ששווק בהצלחה כמסורת עתיקה. הוא לא רע כשהוא טרי וחם, אבל אל תבנו עליו את החוויה, ובוודאי אל תשלמו מחיר מופקע על הגרסה הממולאת בגלידה. רוצים מתוק צ'כי אמיתי בשוק, חפשו עוגיות דבש או את עוגיות החג שמתחילות להופיע בדוכני הקונדיטוריה.
סוף נובמבר הוא גם הרגע שבו כל בית צ'כי מתחיל לאפות את עוגיות החג, הנקראות צוקרובי (cukroví). על המסורת העשירה הזאת, ועל הקונדיטור שמלמד את המדינה כולה איך לאפות אותן נכון, הרחבתי בהמשך הגיליון. בשווקים עצמם כבר אפשר לטעום את הטעמים הראשונים של העונה, ולהרגיש איך העיר נכנסת לחג לאט, שבוע אחרי שבוע של האדוונט.
סיור שווקי חג המולד
כמה שנים ברציפות אני לוקח קבוצות קטנות בין דוכני השווקים, לא כדי לעמוד בתור הכי ארוך אלא כדי להכיר את הדוכנים שבאמת מכינים דברים טובים, את הפינות השקטות שהתיירים לא מגיעים אליהן, ואת הסיפור שמאחורי כל מאכל. זה סיור שווקי חג המולד בפראג בעברית, עם מישהו שחי כאן.
מתקיים לאורך עונת האדוונט. לבדיקת זמינות והזמנה
זאת הפתיחה שעליה כתבתי לכם כבר בגיליון הקודם, וסוף סוף היא כאן ופועלת. הרשת הדנית יפנית נוסדה בקופנהגן ב-1994 על ידי האחים ינס וקים ראהבק (Jens, Kim Rahbek) יחד עם תור אנדרסן (Thor Andersen), והיא פתחה את הסניף הראשון שלה בצ'כיה בלב פראג, בכיכר יונגמן 767/6, בתוך בניין אלן (Ehlen House) מהמאה התשע עשרה. צ'כיה היא המדינה הרביעית של הרשת, אחרי דנמרק, בריטניה וגרמניה. מי שמחפש סושי בפראג ימצא את כל שאר המקומות הטובים במדריך הסושי של פראג. השם עצמו מחבר בין הסושי לבין הקושיאקי (kushiyaki), השיפודים הצלויים על גריל רובטה (robata) יפני.
המקום משתרע על שלוש קומות, עם כמאה ושמונים מקומות ישיבה. בקומת הקרקע מטבח פתוח, גריל ובר, הישיבה בקומה שמעל, ובמרתף חדר אירוח פרטי לכעשרים סועדים עם מטבח הכנה פתוח. העיצוב, פרי שיתוף של המשרד הבינלאומי דינר אנד דינר (Diener & Diener) עם האדריכל הצ'כי ראדים הוביצ'קה (Radim Hubička) והמעצבת סוזן פלנקי (Susan Palanki), משלב אלון, ישיבה מעוגלת ותאורה דרמטית. בתפריט בולטים רול סרטן רך, טונה צהובת סנפיר צרובה עם חמאת שום ופרמזן, טטאקי בקר עם איולי מיסו ופונזו כמהין, וסט ה"טמאקי סטו" שבו בונים רולים ביד עם לובסטר, טטאר וואגיו ואבוקדו. על הגריל יש בקלה שחורה במיסו וכנפי עוף בשום, ג'ינג'ר וטמרי, ולצמחונים יש סט בשם "גרינקיפר" ושיפוד בטטה. לשתייה, סאקה, תה יפני, וקוקטיילים כמו יוזו סאקה ספריץ ובלאדי מרי עם וואסאבי.
ההמלצה שלי
המקום פתוח רק כשבוע, אז עדיין מוקדם לביקורת מלאה, ואחזור אליו לביקור מסודר אחרי שהמטבח יתייצב. מה שכבר ברור הוא שעל הרובטה כדאי להתעכב, תתחילו משם ולא רק מהסושי, כי שם רשת כזאת בדרך כלל מפתיעה לטובה. לכו בצהריים של אמצע השבוע לתפריט העסקי עם מנות מוזלות יותר, ושמרו את הערב החגיגי לפעם שבה אתם באמת רוצים לחגוג. כדאי לדעת: בשבועות הראשונים צפו לזמני המתנה ולתפריט שעדיין מתכוונן, הזמינו שולחן מראש, במיוחד לערב ולסוף השבוע. התפריטים והשעות מתעדכנים באתר sticksnsushi.cz.
פינה קטנה וחמה שמגישה אמפנדס (empanadas) בסגנון ארגנטינאי ברחוב ריבנה, בטווח הליכה מכיכר הרפובליקה. זה בדיוק סוג המקום שאני אוהב למצוא בנובמבר, מאפה אפוי חם שאפשר לאחוז ביד קפואה בדרך בין שוק אחד לאחר. ההמלצה שלי: קחו אחת עם בשר קלאסי ואחת צמחונית, ואכלו אותן בדרך ברגל. זה מקום לתדלק ולהמשיך, לא לשבת בו שעה. כדאי לדעת: מקום זעיר, בעיקר לקחת, ושעות הפעילות עדיין מתגבשות בשבועות הראשונים.
בית קפה קטן וחמים שנפתח ברחוב ראדימובה, מאחורי בנייני המגורים מעבר לרחוב פאטוצ'קובה (Patočkova), באזור ברז'בנוב השקט. זה מקום שכונתי אמיתי, מהסוג שלא מופיע ברשימות התיירים (עוד כאלה מחכים לכם במדריך בתי הקפה בפראג) אבל שבגללו שווה לצאת מהמרכז. ההמלצה שלי: אספרסו ועוגיית חמאה פריכה מתוצרת הבית, ליד החלון. זה בית קפה לבוקר שקט. כדאי לדעת: רחוק מהמרכז התיירותי, הגיעו ברגל מכיוון מנזר ברז'בנוב או בחשמלית, ובשעות העמוסות ייתכן שתחכו לשולחן.
דוכן המבורגרים חדש שמצאתי לאורך שביל האופניים בקרלין, ממש ליד הנהר. זה לא מקום שמתכננים אליו דרך, זה מקום שנתקלים בו בדרך ומברכים על המזל. אני מזכיר אותו כי המבורגר טוב ליד הוולטבה בצהרי יום סתווי בהיר הוא שמחה פשוטה, ואם אתם בעניין, יש לנו מדריך שלם להמבורגרים הטובים בפראג. ההמלצה שלי: המבורגר קלאסי, לאכול על ספסל מול הנהר, עם מזומן וסבלנות. כדאי לדעת: המיקום קצת נסתר לאורך שביל האופניים, ובחורף השעות מצטמצמות, אז בדקו מראש.
המסעדה הגדולה של קבוצת זאטישי (Zátiší) בשוק הולשוביצה (Holešovická tržnice) עדיין לא פתחה את דלתותיה. כזכור, מדובר בפרויקט השאפתני שמוקם בבניין הבורסה ההיסטורי משנת 1895 בתוך מתחם בית המטבחיים לשעבר, אחרי שיפוץ של כרבע מיליארד קראון. התכנון מדבר על מסעדה שכל כולה אש, בשר, עשן ובירה, עם כחמש מאות מקומות ישיבה. היעד שהוכרז הוא סוף 2026, אך הפתיחה טרם אושרה סופית, ולפי הקצב בשטח ייתכן שתידחה לתחילת 2027. אני עוקב, וברגע שיהיה תאריך אמיתי תהיו הראשונים לדעת. בינתיים, השוק עצמו ממשיך להפוך לרובע אוכל שלם, אולי הסיפור הגדול של פראג הקולינרית לשנה הקרובה.
חג מרטין מביא אווזים לכל פינה. לכבוד חג מרטין הקדוש, מסעדת דיר (Deer Restaurant) בעיר העתיקה הגישה תפריט טעימות של אווז בארבע מנות בין 2 ל-11 בנובמבר, רגע לפני שיא העונה. גם רשתות ומוסדות ותיקים בעיר הוציאו בשבוע הזה תפריטי אווז מיוחדים, ועל כל עולם האווז הרחבתי במדור העומק בהמשך.
כוכב אורח מהרי האלפים. ביום ראשון, 22 בנובמבר, מארחת מסעדת זלטה פראהה (Zlatá Praha) במלון פרמונט (Fairmont) את השף האוסטרי אנדריאס דלרר (Andreas Döllerer), בעל שני כוכבי מישלן מהעיירה גולינג (Golling) שבאלפים, ליום אחד של צהריים וערב. דלרר ידוע בגישת הבישול האלפיני שלו, שמחברת נופים, חקלאים ומסורות נשכחות לטכניקה מודרנית. אירוע כזה, שבו שף ברמה כזאת מבשל בפראג ליום אחד בלבד, הוא הזדמנות שלא חוזרת.
חג הודיה בפראג. למי שמתגעגע או סתם סקרן, מסעדת איזיקס ברביקיו (Isaac's BBQ) בעיר החדשה מארחת ארוחת חג הודיה ביום חמישי, 26 בנובמבר. טעמי סתיו אחרונים. צוקרארנה אלכימיסטה (Cukrárna Alchymista) בלטנה (Letná) מוציאה בימים אלה פינוקי סתיו עם סירופ דלעת מתוצרת הבית ועוגיות שוקולד רובי, וביסטרו פיואל (FUEL) בקרלין מחזיר את תפריט הסתיו שלו עם קינוחים בטעמי העונה. בר בלי אלכוהול. אחרי דחיות רבות, נפתח סוף סוף סובר קייפ בר (SOBER CafeBar) בפראג 2, בר שכל כולו משקאות ללא אלכוהול, מבירות נטולות ועד קוקטיילים מפוכחים, חלק ממגמה שהולכת ומתחזקת בעיר.
ומה עם מישלן. רבים שואלים אותי מתי תצא המהדורה הצ'כית השנייה של מדריך מישלן. המהדורה הראשונה לכל צ'כיה (את כל הזוכים תמצאו במדריך מישלן בפראג ובצ'כיה) הוכרזה בטקס בדצמבר 2025, ולפי אותו לוח זמנים המהדורה השנייה צפויה בסביבות אמצע דצמבר 2026. נכון לעכשיו טרם התקיים טקס וטרם פורסמו תוצאות חדשות, ולכן אין לי כוכבים חדשים לבשר עליהם החודש. ברגע שהטקס יתקיים, הגיליון הבא יביא את כל התוצאות במלואן.
כשחושבים על חודש שבו העיר מתכסה בעוגיות חג, אין דמות מתאימה יותר להכיר מאשר יוסף מרשאלק, ככל הנראה הקונדיטור המפורסם ביותר בצ'כיה. הדרך שלו אל הפסגה היא מהסוג שקשה להמציא. הוא נולד ב-1982 בכפר זעיר בשם קיז'ליז'וב (Kyžlířov) במורביה, מקום שבו גרו כמאה וחמישים נפש ויותר מחציים היו קרובי משפחה. כבר בגיל שלוש, הוא מספר, אהב לעמוד ליד סבתותיו ולערבב בלילה לעוגיות ביד.
הוא חלם להיות במאי ואפילו התקבל לבית הספר לקולנוע, אבל בלי מלגה הדרך נחסמה, והוא פנה אל המטבח. בפראג עבד בחברת קייטרינג שהגישה אוכל לטירת פראג ולבית העירייה, הוציא תעודות שף וקונדיטור, ואז יצא ללונדון. שם הגיע בין היתר אל ארמון בקינגהאם ואל מוסדות יוקרה, ולבסוף אל הרודס (Harrods), שבו בילה קרוב לשמונה שנים והתקדם עד לתפקיד שף הקונדיטוריה הראשי. בין הפרויקטים הזכורים שלו שם, עוגת יום הולדת בצורת ספינקס במשקל מאה ושמונים קילוגרם.
אחרי תקופה בהודו, שבה עזר להרחיב קונדיטוריה בסגנון צרפתי ולמד, לדבריו, להאט, הוא חזר לצ'כיה והפך לאחד השופטים בתוכנית פצ'ה צלה זמה (Peče celá země), גרסת הבייק אוף הצ'כית. היום הוא דמות מוכרת בכל בית בצ'כיה, מלמד בקורסים מבוקשים, וכתב ספר על אפיית חג המולד. הפילוסופיה שלו פשוטה וחדה: אמנות אכילה צריכה להישאר נגישה, קינוח שנראה יותר מדי כמו יצירת אמנות מרתיע את הסועד, והבסיס להכול הוא כמה כללים נכונים ולא אינסוף מתכונים.
כששאלו אותו על אפיית החג הצ'כית, מרשאלק אמר דבר שנשאר איתי: כתשעים ושבעה אחוז מעוגיות החג הצ'כיות בנויות על בצק פריך, וכל השאר, כמו הוונוצ'קה (vánočka), הוא בצק שמרים. הסוד של הבצק הפריך, הוא מסביר, הוא לשמור על כל הרכיבים קרים מאוד, לפורר את החמאה הקרה אל תוך היבשים כמו פירורים, ואז להוסיף נוזלים ולערבב מהר כדי לא לפתח גלוטן. את הפרניק (perník), עוגיות הדבש והתבלין, הוא מכנה מהקשות ביותר: הבצק דביק ועשיר, צריך להכין אותו שבועות מראש ולתת לו לנוח, והוא גם קשה לרידוד ולקישוט. ובכל זאת, הוא אומר בגאווה, הצ'כים הם אמני הפרניק. מרשאלק אינו מנהל מסעדה משלו בפראג, אך הקינוחים שלו הופיעו לאורך השנים בשיתופי פעולה בעיר, הוא מלמד בקורסים של האקדמיה הגסטרונומית, וספריו על אפייה הם הדרך הכי טובה להכניס קצת מהקסם שלו למטבח הביתי שלכם בדיוק בעונה הזאת.
יש בצ'כיה אמרה ישנה: מרטין מגיע על סוס לבן. הכוונה היא שסביב 11 בנובמבר, יום חג מרטין הקדוש (svatý Martin), נופל לרוב השלג הראשון. גם אם השנה השמיים לא יצבעו בלבן, התאריך הזה הוא אחד הרגעים הקולינריים האהובים עלי בכל השנה הצ'כית, והוא נחגג בשני דברים: יין צעיר ואווז צלוי.
היין הצעיר. את היין הנושא את הסימן סבטומרטינסקה וינו (svatomartinské víno) מותר למכור לראשונה רק ביום חג מרטין, 11 בנובמבר, החל מהשעה אחת עשרה ואחת עשרה דקות בדיוק. זהו יין צעיר מהבציר הנוכחי, שנועד לשתייה תוך חודשים ספורים, יכול להיות בכל צבע ומכמה זני ענבים, ולרוב מגיע עם פקק הברגה. ברגע שהשעה מגיעה, בארי יין ומסעדות ברחבי פראג פותחים בקבוקים, וריח היין הצעיר ממלא את האוויר. השנה 11 בנובמבר חל ביום רביעי.
האווז הצלוי. המנה המסורתית של היום היא האווז, סבטומרטינסקה הוסה (svatomartinská husa). למה אווז דווקא. לפי האגדה, מרטין, חייל רומי שהפך לנוצרי, ניסה להתחבא כשרצו למנות אותו לבישוף, אך אווזים מגעגעים הסגירו את מקום מחבואו, ומאז הם קשורים אליו. הארוחה הקלאסית נפתחת במרק אווז בשם קלדון (kaldoun), ממשיכה באווז מבושל לאט עם כרוב אדום ולבן וכופתאות או לביבות תפוחי אדמה, ולרוב גם קינוח קטן. זו אחת ההזדמנויות הכי טובות לטעום אוכל צ'כי מסורתי במיטבו (ולמי שרוצה להעמיק, כתבתי מדריך למטבח הצ'כי). כמעט כל מסעדה צ'כית רצינית בפראג מוציאה בשבוע הזה תפריט אווז מיוחד, ממסעדת דיר (Deer Restaurant) בעיר העתיקה ועד מוסדות ותיקים כמו צ'רוני ילן (Červený Jelen) ומסעדות קבוצת אמביינטה (Ambiente). חשוב להזמין מקום מראש, כי זה אחד השבועות העמוסים ביותר בשנה, ומחירי האווז נוטים להיות גבוהים בשל מחסור עונתי.
אם תיכנסו בסוף נובמבר לבית צ'כי כלשהו, סביר שתמצאו את המטבח מכוסה בקמח ואת התנור עובד שעות. זהו הזמן של הצוקרובי (cukroví), עוגיות החג הקטנות שכל משפחה אופה לפי מתכונים משלה, חלקם בני דורות. אין כאן עוגייה אחת אלא עולם שלם של צורות, מרקמים וריחות, והמסורת הזאת חזקה כל כך שהיא כמעט פולחן.
הכוכבת הפשוטה ביותר היא הוונילקובה רוהליצ'קי (vanilkové rohlíčky), סהרוני וניל מבצק פריך עם אגוזים, שאחרי האפייה מתגלגלים בסוכר וניל עוד כשהם חמים. לצדם מופיעות הלינצקה (linecké), עוגיות ריבה מבצק פריך, לרוב שתי שכבות עם חלון עגול שמראה את הריבה האדומה. יש עוגיות שנאפות בתבניות מתכת בצורות של אגוז, דוב או פרפר, ויש את הפרניצ'קי (perníčky), עוגיות הדבש המקושטות בזיגוג לבן שהן גם קישוט וגם ממתק. מה שמרתק אותי במסורת הזאת הוא שהיא מתחילה דווקא עכשיו, בנובמבר, הרבה לפני החג. חלק מהעוגיות, כמו הפרניק, אמורות להתיישן שבועות כדי לרכך ולהעמיק בטעם. כך שהאפייה של סוף נובמבר אינה רק הכנה לחג, היא חלק מהחג עצמו, הדרך האיטית שבה המשפחות הצ'כיות סופרות את ימי האדוונט.
השתייה המתונה תופסת מקום. פתיחת סובר קייפ בר (SOBER CafeBar) אינה מקרה בודד אלא חלק ממגמה ברורה. יותר ויותר ברים בפראג מציעים בירות נטולות אלכוהול רציניות, קוקטיילים מפוכחים ובארי יין שמתמקדים בבירות חמוצות ובוורמוט במקום בכוס הבירה הגדולה המסורתית. בעיר שהבירה היא חלק מזהותה, זהו שינוי מעניין, והוא בולט דווקא בעונה שבה היין החם והמדובינה בשווקים מושכים לכיוון ההפוך.
הסושי והיוקרה היפנית מגיעים ברצינות. הפתיחה של סטיקס אנד סושי מסמנת שלב חדש. פראג, שהורגלה למסעדות סושי שכונתיות ולמשלוחים, מקבלת כעת שחקן בינלאומי גדול עם גריל רובטה ותפריט ערב שמגיע למחירי יוקרה, המשך ישיר למגמה שבה שחקנים זרים בוחרים בפראג כיעד להתרחבות רצינית. הכלכלה של שוק חג המולד. מעבר לרומנטיקה, שווקי חג המולד הם מנוע כלכלי אדיר לעיר, ויש בהם מתח קבוע בין שימור המסורת לבין קליטת מיליוני תיירים. הטרדלניק הוא הסמל המושלם לכך, מוצר שנולד מהתיירות ושווק כמסורת. ככל שהעיר מתבגרת קולינרית, נעים לראות יותר דוכנים שחוזרים אל האותנטי.
אין ריח שמכניס את החורף הביתה טוב יותר מיין חם מתובל על הכיריים. זה המשקה של שווקי חג המולד, אבל האמת היא שהגרסה הביתית טובה יותר מרוב מה שתקנו בדוכן, זולה בהרבה, ואתם שולטים במתיקות ובתיבול. הנה הדרך שבה אני מכין אותו, לכשש כוסות.
טיפ של השף
לגרסה חגיגית במיוחד, הוסיפו שוט קטן של רום כהה או של סליבוביץ (slivovice), ברנדי השזיפים הצ'כי, לכל כוס ממש לפני ההגשה. זה מה שהופך כוס יין חם רגילה למשקה שמחמם עד קצות האצבעות בערב הקר ביותר.
בכל חודש אני מבשל ארוחה אחת קטנה ואינטימית בפראג, לשולחן אחד בלבד, ומזמין קבוצה קטנה של סועדים לשבת יחד. החודש אני מתכנן ארוחת חורף שכולה סביב השולחן הצ'כי המתחמם לקראת החג: מרק שמעלה אדים, בשר באש איטית, כרוב וכופתאות, וכמובן כוס סוואז'ק לפתיחה. את התאריך המדויק אפרסם בקרוב. אם מתחשק לכם לשבת לשולחן הזה, כתבו לי ישירות למייל nehoraysabani@gmail.com ואשמור לכם מקום. אני אוהב את הערבים האלה כי הם מזכירים לי שאוכל הוא קודם כול תירוץ לשבת יחד.
אלה התאריכים שכדאי לסמן ביומן אם אתם בעיר החודש. לוח רחב יותר של הופעות, פסטיבלים ומה לעשות בפראג מחכה בלוח האירועים בפראג.
מזג האוויר והלבוש. מזג האוויר בפראג בנובמבר קר ולח, עם טמפרטורות שנעות לרוב בין אפס לכשמונה מעלות, וחשכה שיורדת כבר אחר הצהריים. הצטיידו במעיל חם, כובע וכפפות, ובנעליים אטומות למים, במיוחד אם אתם מתכננים לעמוד בשוק חג המולד עם כוס יין חם ביד.
שווקי חג המולד בפועל
רוב הדוכנים מעדיפים מזומן, אז החזיקו קראון קטנים (איפה הכי משתלם להחליף, כתבתי במדריך המרת הכסף בפראג). על כוס הסוואז'ק גובים פיקדון שמוחזר עם הכוס, שימרו את הקבלה או את הכוס. היזהרו מכייסים בצפיפות של כיכר העיר העתיקה ובחשמליות העמוסות. העיר עצמה בטוחה מאוד, והסברתי למה בהאם פראג בטוחה. ואם אתם רוצים לצלם את העץ בלי המון, הגיעו בבוקר או בשעת צהריים, האווירה שונה לגמרי מזו של הערב.
הזמנות ושעות. בשבוע של חג מרטין, סביב 11 בנובמבר, המסעדות הטובות מתמלאות, הזמינו מקום מראש לארוחת אווז. בחורף מטבחים רבים סוגרים מוקדם יותר, לרוב סביב עשר בלילה, אז אל תתכננו ארוחה מאוחרת מדי בלי לבדוק. טיפ. בצ'כיה נהוג להשאיר טיפ של סביב עשרה אחוזים, או לעגל כלפי מעלה. בדקו בחשבון אם כבר נוסף דמי שירות, מה שקורה לעתים במסעדות התיירותיות שבמרכז.
הראשון, בכיכר מירו, נפתח ב-20 בנובמבר. שני השווקים הגדולים, בכיכר העיר העתיקה ובכיכר ואצלב, נפתחים ב-28 בנובמבר ונשארים פתוחים עד 6 בינואר 2027, דוכני מתנות בשעות 10:00 עד 22:00 ודוכני אוכל עד חצות.
העץ נדלק לראשונה בשבת, 28 בנובמבר. במקום טקס הדלקה המוני אחד, יש כעת מופע אור קצר שחוזר מדי שעה בשעות 16:30, 17:30, 18:30, 19:30, 20:30 ו-21:30, שינוי שנעשה מטעמי בטיחות.
הוא לא מאכל חג מולד צ'כי מסורתי אלא פיתוח תיירותי, אבל אם בא לכם מתוק חם וטרי, הוא בסדר. רק אל תשלמו עליו מחיר מופקע, ואל תפספסו בגללו את עוגיות החג האמיתיות. מחירו נע סביב מאה עד מאה וחמישים קראון.
סוואז'ק (svařák), היין האדום החם, ומדובינה (medovina), יין הדבש החם. כוס סוואז'ק עולה סביב תשעים עד מאה ושלושים קראון, ולרוב נוסף פיקדון על הכוס שמוחזר בסוף. ודאו שהסוואז'ק מוכן מיין אמיתי.
חג מרטין, 11 בנובמבר, הוא היום שבו משחררים את היין הצעיר של העונה בשעה 11:11 ואוכלים אווז צלוי מסורתי עם כרוב וכופתאות. זה אחד השבועות הקולינריים החשובים בשנה הצ'כית.
כן. המקום נפתח בתחילת נובמבר ופועל בכיכר יונגמן 767/6 בפראג 1. בשבועות הראשונים כדאי להזמין מקום מראש ולצפות לתפריט שעדיין מתכוונן. ביקורת מסודרת תגיע בגיליון הבא.
עדיין לא. המהדורה השנייה צפויה בסביבות אמצע דצמבר 2026, וברגע שיתקיים הטקס ויפורסמו התוצאות, נביא אותן במלואן.
נהוראי סבן (Nio)
שף ומדריך ישראלי שחי בפראג מזה 15 שנה. מייסד Taste for Life, סיורי אוכל ותרבות בפראג בעברית.